חוקי המשחק

חוקי המשחק - פוקר טקסס הולדם

במשחק הפוקר - טקסס הולדם, משחקים עם חפיסת קלפים רגילה הכוללת 52 קלפים (לא כולל ג'וקרים).

מומלץ להשתמש בקלפי פוקר 100% פלסטיק שיחזיקו מעמד לאורך זמן רב יותר מאשר קלפים עשויים נייר, הם מתערבבים טוב יותר ומחליקים על השולחן טוב יותר.

עלה

קלפים

תלתן

לב

יהלום

רצף מלכותי (Royal flush):

הקלפים 10, נסיך, מלכה, מלך ואס מאותו צבע.

רצף-צבע (straight flush):

רצף של חמישה קלפים כלשהם מאותה צורה.

דירוג ידיים

רביעייה (four of a kind): ארבעה קלפים בעלי ערך זהה.

בית מלא (full house):

שלישייה וזוג.

צבע (flush):

חמישה קלפים בעלי אותה צורה.

רצף (קנטה)(straight): חמישה קלפים בסדר עולה (לפי בחירת השחקנים, האס יכול להיות גבוה ממלך או נמוך מ-2).

שלישייה (three of a kind): שלושה קלפים בעלי ערך זהה.

זוגיים (two pairs):

שני זוגות של קלפים בעלי אותו ערך.

זוג (one pair):

שני קלפים בעלי אותו ערך.

חוקים בסיסיים

טקסס הולדם הוא משחק פוקר המשוחק עם קלפי קהילה, ישנם מספר קלפים המשותפים לכלל השחקנים. בתחילת המשחק מקבל כל שחקן צמד קלפים ולאחריו נערך סבב הימורים ופרישות. לאחר שנסגר ההימור הראשוני נפתחים שלושה קלפי קהילה המשותפים לכולם הנקראים פלופ ("Flop"). מטרת השחקנים היא ליצור בעזרת שני הקלפים שבידם יחד עם קלפי הקהילה את היד חזקה ביותר, על פי כללי הפוקר הרגילים. לאחר שקלפי הקהילה הוצגו בפני השחקנים, נערך סבב הימורים ופרישות נוסף ולאחר שנסגר שנית סכום ההימור, נגלה קלף קהילה נוסף המכונה טרְן (Turn). השחקנים מהמרים בשלישית בהתאם למצב החדש ולאחר שמחליטים על סכום הימור נגלה לעיני כל הקלף האחרון המכונה ריבֵר (River). השחקנים מהמרים הימור סופי ומגלים את הקלפים.
המנצח במשחק הוא השחקן עם היד החזקה ביותר או האחרון שנשאר אחרי שכולם פרשו בהימור. היד החזקה ביותר היא היד שהשחקן שילב בין קלפיו לבין קלפי הקהילה. הקומבינציה של קלפי היד ובין קלפי הקהילה יכולה להיות שימוש בקלף יד אחד עם ארבעה קלפי קהילה או שימוש של שני קלפי יד ושלושה קלפי קהילה או שימוש של כל חמשת קלפי הקהילה כהגדרת היד שלך. בדומה לפוקר, נהוג לשחק מספר משחקי טקסס הולדם ברציפות, כאשר כל משחק מכונה "סיבוב".

תחילת המשחק

בתחילת משחק טקסס הולד'ם, הדילר (המחלק) מערבב חפיסה של 52 קלפים סטנדרטים. בבתי קזינו הדילר אינו שותף למשחק, אך במועדוני פוקר כאשר יש מחסור בדילרים הקלפים מחולקים על ידי השחקנים. כאשר אין דילר, החבילה מחולקת כל פעם על ידי שחקן אחר כאשר היא מועברת עם כיוון השעון לאחר סיום היד. בכל מקרה יהיה כפתור דילר (ידוע לרוב רק בשם "הכפתור" The button) על השולחן המסומן באות D אשר מסמן מי היה מחלק לוּ לא היה דילר, הכפתור יעבור בסיום כל תור לשחקן היושב משמאל. העמדה של השחקן שמולו הכפתור נקראת גם "על הכפתור" (On the button) והיא העמדה החזקה ביותר בפוקר כיוון שבכל שלב אחרי סבב ההימורים הראשון הוא תמיד ישחק אחרון.

חלוקת קלפים

לכל שחקן מחלקים שני קלפים (קלפי כיס) עם הפנים למטה. השחקן בבליינד הקטן מקבל ראשון קלף, ואחריו שאר השחקנים בכוון השעון. לאחר סיום סיבוב החלוקה, מקבלים כולם קלף נוסף בסיבוב חלוקה שני. כל שחקן רשאי לבדוק את קלפיו, אך לאחר מכן כל הקלפים חייבים להיות מונחים עם הפנים כלפי מטה על השולחן, השחקן רשאי להסתכל בשנית על קלפיו כרצונו. מטרת המשחק היא ליצור יד פוקר בעלת חמישה קלפים החזקה ביותר בעזרת שבעת הקלפים הזמינים לשחקן, כלומר, כל קומבינציה בין שני קלפי הכיס שחולקו לשחקן ובין חמשת קלפי הקהילה שיחולקו בשלב מאוחר יותר על ידי הדילר. היד יכולה לכלול את שני הקלפים שחולקו לשחקן ושלשה קלפים מקלפי הקהילה, קלף אחד מהשניים שחולקו לשחקן וארבעה קלפים מקלפי הקהילה או לחילופין חמישה קלפים מקלפי הקהילה. השחקן בעל היד החזקה ביותר זוכה בקופה (במידה ולשניים או יותר שחקנים יש את אותה היד, הקופה מתחלקת ביניהם).

סבב הימורים ראשון

סבב זה מתקיים ישר לאחר חלוקת שני הקלפים. השחקן הראשון שמדבר, הוא השחקן שנמצא משמאל לבליינד הגדול ויש לו שלוש אפשרויות: לפרוש, להשוות לבליינד הגדול, או להעלות את ההימור.
כדי להעלות, שחקן מוסיף סכום מסוים. סכום זה נקבע בהתאם לסוג המשחק שמשחקים: במשחקי Limit נקבע סכום קבוע שגם הוא מוגבל אחרי מספר סיבובים, בדרך כלל שלושה או ארבעה סיבובים. במשחקי Pot Limit ניתן להמר לא יותר מהסכום שיש בקופה. במשחקי No Limit ניתן להמר על כל סכום, בהתאם לכמות הכסף שיש לשחקן.
כדי לפרוש השחקן מניח את קלפיו עם הפנים מטה ודוחף אותם למרכז השולחן, שם נאספים הקלפים של השחקנים שפרשו. ברגע ששחקן פרש הוא אינו יכול לקחת חלק ביד הנוכחית.
לשחקנים הבאים יש אותן אפשרויות, אך בנוסף הם יכולים לבצע העלה חוזרת (Re-raise) על העלאה קודמת, העלאה זאת חייבת להיות לפחות שווה לגודל ההעלאה הקודמת.

סבב הימורים שני (פלופ)

אחרי סבב ההימורים הראשון, הדילר שורף את הקלף העליון בחבילה, על מנת לוודא שאף אחד לא ראה בטעות את הקלף העליון בחפיסה וכדי למנוע רמאויות. הקלף השרוף מונח על השולחן עם הפנים כלפי מטה. לאחר מכן הדילר מחלק שלשה קלפי קהילה עם הפנים כלפי מעלה (ה-Flop).
בסבב הימורים זה והבאים אחריו, הראשון לדבר הוא השחקן שיושב משמאל לשחקן בעל כפתור הדילר שעדיין נמצא ביד. בסיבובים אלו, בנוסף להשוות ולהעלות, שחקן יכול גם לומר Check, כלומר להישאר ביד מבלי לבצע הימור עד ששוב מגיע תורו לדבר. ברגע שבוצע הימור, על השחקן להחליט אם להשוות, להעלות או לפרוש. כך שבסופו של הסיבוב כל השחקנים שנשארו הימרו אותו סכום כסף, להוציא מקרה בו לשחקן יש פחות אסימוני משחק והוא בעצם שם את כל כספו בקופה. במצב כזה נפתחת קופה צדדית בשביל השחקנים שלהם נשאר עוד כסף להמר. כאשר בשלב זה השחקן ששם את כל כספו משחק רק על הקופה המרכזית, ושאר השחקנים משחקים על הקופה המרכזית ועל הקופה הצדדית.

סבב הימורים שלישי (טרן)

אחרי השלמת סיבוב ההימורים השני, נשרף עוד קלף. ונפתח עוד קלף קהילה עם הפנים כלפי מעלה. זהו קלף ה-Turn. במשחקי Limit, הסכום הקבוע מוכפל בסבב הימורים זה ונשאר כך עד לסבב האחרון. כללי ההימור הם כמו בסבב ההימורים השני.

סבב הימורים רביעי (ריבר)

לאחר סבב ההימורים השלישי, נשרף עוד קלף ונפתח קלף קהילה חמישי עם הפנים כלפי מעלה. זהו קלף ה-River. מתקיים סבב הימורים כמו בסבבים הקודמים, כאשר לאחר סבב הזה מראים את הקלפים והיד החזקה מנצחת. במידה ולשני שחקנים, או יותר, אותה יד, השחקן עם הקלף הבא החזק יותר (נקרא קיקר – Kicker) מנצח. אם אין קיקר, אז הקופה תחולק באופן שווה בין השחקנים. אי אפשר לבחור קיקר כקלף שישי או יותר.
כאשר כל השחקנים פרשו מלבד אחד, האחר שנותר מנצח. מקרה שיכול לקרות בכל סיבוב הימורים.

פוקר קלאב